מי אנחנו?
אנחנו יוצרים תהליכים טיפוליים וחווייתיים שמאפשרים לאנשים בכל גיל לבנות חוסן, ויסות רגשי, משמעות ותחושת שייכות. לצד עבודה ארוכת שנים עם נוער וצעירים מחו"ל, אנחנו מלווים גם מבוגרים וקהילות בארץ במסע אישי של התמודדות, התאוששות וצמיחה.


למי אנחנו כאן?
אנחנו עובדים עם שני קהלי יעד עיקריים:
מחד, נוער וצעירים דוברי אנגלית מכל העולם, המתמודדים עם חרדה, דיכאון, ADHD, אתגרי התבגרות, חוסר מוטיבציה או קשיים בתפקוד ובהסתגלות.
מאידך, בישראל אנחנו פועלים עבור מבוגרים, משפחות וקהילות שנפגעו מאירועי השבעה באוקטובר, ומתמודדים עם טראומה, אובדן ושכול.
בכל המקרים מדובר באנשים המחפשים מקום בטוח שמאפשר לנשום, להתחזק ולבנות מחדש יכולת להתמודד.
הגישה שלנו
אנחנו מאמינים ששינוי אמיתי לא חייב להתרחש רק בחדר טיפולים. הוא קורה בתוך קהילה, בחיי היומיום, בטבע, בחוויה ובאינטראקציה אנושית.
המודל שלנו משלב טיפול רגשי מקצועי עם שבוע חיים מלאים – עבודה בקהילה, פעילות בטבע, תהליכים קבוצתיים, יצירה, תנועה, שגרה ומשמעות.
הצוות חי יחד עם המשתתפים, מלווה מקרוב, ומאפשר לראות ולהיתפס בדיוק ברגעים שבהם מתרחש השינוי. כל אדם זוכה להתאמה אישית, לקצב שלו, ולתמיכה שמכבדת את המסע שהוא מביא איתו.

מה מייחד אותנו?
Free Spirit / נפש חופשית הוא מודל משולב שאין רבים כמותו:
לא מרכז טיפולי סגור, לא מחנה חווייתי - אלא מרחב אמיתי של חיים משותפים שמטפח צמיחה, יציבות ומשמעות.
אנחנו לא מחפשים "לתקן" אדם, אלא ליצור עבורו תנאים של תמיכה, אחראיות, קהילה ואפשרות לבחור מחדש.
ייחוד נוסף הוא החיבור בין עבודה עם צעירים מחו"ל לבין ליווי קבוצות בישראל שנפגעו מטראומה. השילוב הזה יוצר ניסיון עמוק ורחב, ומאפשר לראות כל אדם לא רק כסיפור אישי - אלא כחלק מבית, קהילה ורשת תמיכה גדולה.
הסיפור שלנו
עמותת נפש חופשית הוקמה בשנת 2015 לזכרו של שון כרמלי ז"ל, חייל בודד שנפל במבצע צוק איתן. הרעיון נולד בעקבות פנייה למצוא מסגרת טיפולית בארץ לצעיר מחו"ל - אל מול מציאות שבה לא הייתה בישראל מסגרת כזאת. משם התחלנו לצאת לדרך.
בתחילה הפעלנו תוכניות קיץ בנות שבעה שבועות לצעירים בגילאי 14 עד 24. בהמשך התרחב המענה לתוכנית Rolling Admission שאיפשרה הגעה לאורך כל השנה. לאחר מספר שנים הוקמה תוכנית ה-Gap Year – תוכנית דו סמסטריאלית המשלבת טיפול, חוויה, קהילה ומסעות בינלאומיים כמו שיט לקפריסין ונסיעה לאיטליה.
בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, העמותה הסיטה את כל כוחותיה לטובת מי שנפגע בארץ. בעוד שחניכי התוכנית הועברו להשלמת הסמסטר בקפריסין, הקמפוס בישראל הוסב לסדנאות חוסן והתמודדות. כבר בשבוע השני התקיימה הסדנה הראשונה לניצולי פסטיבל נובה, ובהמשך נפתחו סדנאות לאנשי חינוך משדרות, חיילי מילואים, אחים ואחיות שכולים וקהילות נוספות.
הסדנאות מומנו בהתחלה מכספי העמותה והמייסדים, ובהמשך בעזרת מספר תרומות פרטיות מהורי בוגרים ופדרציות יהודיות. עם הזמן היה צורך לשוב לפעילות הרגילה עם צעירים מחו"ל כדי לשמור על יציבות העמותה, למרות האתגרים שנוצרו בעקבות התדמית הבינלאומית של ישראל והמציאות הביטחונית המשתנה.
בהדרגה חזרנו לפעילות מלאה, ובסוף השנה נראתה שוב התעוררות מבטיחה.

הערכים שלנו
אנחנו פועלים מתוך תחושת שליחות ברורה: ליצור מקום שמאפשר לאנשים להתמודד, להחלים, לחזור לכוחם ולהרגיש שיש להם קהילה שמחזיקה אותם גם ברגעים שבהם קשה לעמוד לבד.