נפש חופשית - החזון

להיות מוכרים כתכנית בינלאומית מובילה המציעה את התהליך האישי האידיאלי

לבני נוער וצעירים מכל העולם, בזמן משבר וצמיחה אישיים,

תוך הטמעת ערכים פרטניים וחברתיים על מנת לאפשר
חיים בריאים, משמעותיים ושמחים יותר.

תהליך ההכשרה - כללי

נפש חופשית רואה באנשי הצוות בכלל ובמדריכים בפרט את לב העשייה ואת המפתח להצלחת התוכנית ולעמידה ביעדיה. בהתאם לכך, התוכנית תופסת את עצמה כמסגרת המטפחת את אנשי הצוות שבה, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית, ורואה בפיתוח המדריכים מרכיב אינטגרלי, מהותי ובלתי נפרד מהעשייה החינוכית והטיפולית.

ברמה המקצועית, השאיפה היא שהמדריכים יחוו תהליך מתמשך של למידה והתפתחות, וירכשו ידע וכלים חדשים הרלוונטיים לעולמות ההדרכה והטיפול, הן באופן ישיר והן באופן עקיף. למידה ישירה כוללת היכרות עם תיאוריות מקצועיות המהוות תשתית לעבודת התוכנית, ואילו למידה עקיפה כוללת קורסים ותהליכי פיתוח אישי, המחזקים את תפיסת המדריך כדמות מעוררת השראה, הן בעבודתו והן בדרך חייו, המעודדת עשייה, סקרנות ואתגר חיובי.

ברמה האישית, התוכנית שואפת לאפשר למדריכים מסגרת תומכת ויציבה, המעניקה מענה לצרכים הרגשיים הנלווים לעבודה טיפולית וחינוכית אינטנסיבית ורוויית אתגרים. במסגרת זו מתקיים עיבוד של חוויות ואירועים העולים במהלך העבודה, מתוך מטרה להעמיק את ההיכרות העצמית, לחזק חוסן אישי ולמנוע שחיקה. נוסף על כך, המדריכים מוזמנים לעבור תהליך אישי מקביל לתהליך שעוברים החניכים, כאשר הצמיחה וההתפתחות האישית עומדות במרכז. כך, עבודת המדריך נובעת ממקום של חיבור, אותנטיות ושיתוף בחוויה אישית, ולא ממקום מרוחק של הטפה.

מסלול התפתחות מדריך בתוך נפש חופשית

כניסה לתפקיד ההדרכה
זהו השלב הראשוני בתהליך, שבו המדריך נחשף ליסודות העבודה ולומד את אבני הבסיס של התפקיד. בשלב זה ציפיית המערכת מהמדריך היא בראש ובראשונה למידה. נדרשת גישה של סקרנות, פתיחות וענווה. לצד היכרות פרקטית עם דרישות היומיום, מתאפשרת גם היכרות ראשונית של המדריך עם עצמו בתוך התפקיד. בסיום שלב זה, המדריך כבר אינו חווה את עצמו כ"חדש", ומחזיק בהבנה כללית וברורה של אופן ההתנהלות בתוכנית.

העמקת הידע המקצועי בגישת נפש חופשית
בשלב זה המדריך כבר חווה את מרבית עבודות השגרה ומכיר את התפעול הבסיסי של מרכיבי היום-יום, כגון השכמות, שיחות סיכום, בישול ופעילויות חוץ. כעת מתאפשרת העמקה בידע המקצועי והטיפולי, מתוך מטרה לשפר את איכות ההתערבות והליווי. בסיום שלב זה, המדריך מסוגל לנהל משמרת באופן עצמאי, ומפתח מודעות גבוהה יותר לדפוסיו האישיים, למוקדי ההפעלה הרגשיים שלו ולחוזקות ולחולשות המקצועיות שלו.

התמקצעות
בשלב זה המדריך פועל בביטחון ובנינוחות בתוך המשמרת, יודע לבחור ולהפעיל מגוון שיטות התערבות בהתמודדות עם דילמות, ומרגיש חיבור עמוק לגישת התוכנית ולערכיה. במקביל, המדריך מזהה כיוון מקצועי ספציפי התואם את יכולותיו וחוזקותיו, ולוקח על עצמו אחריות מורחבת מעבר לניהול משמרת שוטפת. אחריות זו מאפשרת ודורשת העמקה מקצועית רחבה ועמוקה יותר בתחומים ייעודיים. דוגמאות לכך כוללות הובלת מסעות שטח או מסעות אורבניים, פיתוח והנחיית פעילויות מיוחדות בקיבוץ או מחוצה לו, אחריות על גינת הירק, ליווי תהליכים של טיפול משפחתי, אחריות ארגונית וניהולית, הובלת פרויקטי בנייה ארוכי טווח ועוד.

הדרכת מדריכים
השלב המתקדם בתהליך ההתפתחות הוא הדרכת מדריכים אחרים. שאיפת נפש חופשית כארגון, כמו גם של המדריכים עצמם, היא לבנות מערכת לומדת, מתפתחת ומשתפרת באופן מתמשך. הדרכת מדריכים מהווה שלב מקצועי משמעותי, המעמיק את הידע, מחזק את תחושת האחריות והמחויבות, ותורם לצמיחה האישית והארגונית כאחד.

על נפש חופשית

הטיפול

סמסטר בתמונות

למי מיועדת התוכנית

המשתתפים בתוכניות נפש חופשית הם בני נוער ובוגרים צעירים בגילאים 14-18 ו-18-24. מרבית המשתתפים מגיעים מארצות הברית, אך לאורך השנים השתתפו בתוכניות צעירים מלמעלה מ-18 מדינות, כולל קנדה, אנגליה, גרמניה, קפריסין ודרום אפריקה. המשתתפים מתאפיינים בהתמודדות עם קשיים רגשיים ותפקודיים מגוונים, ובהם חרדות, דיכאון, קשיים חברתיים, שימוש יתר במסכים וקשיי מוטיבציה. בנוסף, משתתפים בתוכניות גם צעירים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה.

אופי התוכנית נבנה על בסיס ניסיון מעשי ותיאוריה מקצועית של צוות רב־תחומי. ד"ר תמיר רוטמן, פסיכולוג קליני, מביא עמו ניסיון רב בטיפול פרטני, בטיפול חוץ־ביתי במסגרות פנימייתיות ובטיפול חווייתי בשטח, בין היתר מתפקידו כרכז הטיפול בעמותת "דרך לוטן". צחי בילט, מנהל התוכנית החינוכית, עוסק שנים רבות בעבודה עם נוער בסיכון ובפיתוח תוכניות חינוכיות מותאמות, בין השאר במסגרת עבודתו בכפר הנוער "נירים". אורי חץ, העוסק בחינוך בלתי פורמלי ובהוראה התנסותית במסגרות מגוונות, הטמיע את הפרויקטים המעשיים בתוכנית, דרכם מושם דגש על חוויית מסוגלות, הצלחה ועשייה יומיומית. בנוסף, רמי בדר מנהל את הפן העיסקי של הארגון ואחראי על תחום השייט והפעילויות הבינלאומית.

התוכנית מועברת באנגלית, ומתקיימת בקיבוץ הזורע. שגרת הפעילות כוללת עבודות התנדבות בקיבוץ ובסביבתו, עבודה חקלאית, סיורים ברחבי הארץ, מסעות שטח, פעילות הישרדות ושייט.

הארגון מפעיל מספר סוגי תוכניות:

1. תוכנית קיץ לגילאי 14-18 ו-18-24

תוכנית בת כ-8 שבועות

תוכניות לגילאי 14-18 עם תכנים חינוכיים וטיפוליים המותאמים לגילאים אלו. התוכנית מתקיימת מאמצע יוני ועד אמצע אוגוסט, ומכילה לוח זמנים אינטנסיבי שכולל פעילות אתגריות וחוויתיות.

2. תוכנית Gap Year לגילאי 18-24

תוכנית ארוכה ומעמיקה יותר, הנמשכת סמסטר אחד או שניים, בין ספטמבר לדצמבר ו או בין ינואר למאי. במהלך התוכנית המשתתפים מתרגלים מיומנויות של חיים עצמאיים, מבררים את מקורות המוטיבציה האישיים שלהם ונחשפים לתרבויות שונות באמצעות שייט לקפריסין ושהות של כשלושה שבועות באיטליה. החלק האחרון של התוכנית מוקדש להתנסויות מותאמות אישית, הנבנות בהתאם לרצונות וליכולות של כל משתתף.

3. FSnext

תוכנית ליווי למשתתפים בוגרים הלומדים סמסטר אקדמי באחת המכללות או האוניברסיטאות בישראל. התוכנית כוללת ליווי פרטני וקבוצתי, ומטרתה לסייע בהתמודדות מיטבית ובוגרת עם האתגרים הלימודיים, החברתיים והאישיים הכרוכים בלימודים אקדמיים.

4. Rolling Admission
תוכנית ללא מועד התחלה וסיום קבועים ופתוחה לכל אורך השנה, המיועדת למשתתפים בגילאי 14-24 הזקוקים למענה מיידי, התערבות ובניה מחדש. משך ההשתתפות המינימלי בתוכנית הוא עשרה שבועות. משתתפים המצטרפים במסגרת Rolling Admission בתקופה שבה מתקיימת תוכנית מובנית, כגון תוכנית הקיץ או תוכנית ה-Gap Year, ישולבו, ברוב המקרים, לפחות בחלק מהפעילויות של הקבוצה המרכזית, בהתאם לצורכיהם ולשלב שבו הם נמצאים בתהליך.

קהל היעד של נפש חופשית מתחלק לשתי קבוצות מרכזיות: בני נוער ובוגרים צעירים ומשפחותיהם, המחפשים חוויה משמעותית בישראל אך מתמודדים עם קשיים נפשיים או רגשיים שאינם מאפשרים השתלבות מוצלחת במסגרות אחרות; וכן משפחות המחפשות באופן מובהק תוכנית טיפולית חוץ־ביתית, ורואות בנפש חופשית אלטרנטיבה לתוכניות wilderness הקיימות בארצות הברית.

מימון התוכניות, לפחות עד כה, מבוסס על תשלומי ההשתתפות של ההורים ועל תרומות ומלגות, שניתנו בעיקר מקרן שהוקמה על ידי משפחות בוגרים כהוקרה והבעת תודה.

מאמצי השיווק מתמקדים בעיקר בעבודה עם יועצות חינוכיות אמריקאיות. צוות התוכנית משתתף בכנסים מקצועיים שלוש עד ארבע פעמים בשנה, במטרה להציג את התוכנית, לחזק קשרים קיימים ולפתח שיתופי פעולה חדשים. מרבית ההפניות מגיעות דרך היועצות. בנוסף, במהלך נסיעות לארצות הברית מתקיימים מפגשים בבתי ספר יהודיים, בקהילות, בשבטי צופים ובחוגי בית, לצורך חשיפה ישירה של התוכנית. בשנים האחרונות מתקבלות גם פניות רבות ממשפחות של בוגרי התוכנית.

מטרות עבור המשתתפים

יצירת עצירה, איפוס וריענון משמעותיים (Restart) בתקופת חיים מורכבת, המאפשרים פתיחה מחודשת של תהליך אישי.
קפיצת מדרגה אישית וחיבור מחודש לכוחות הפנימיים הקיימים בכל אדם, בדרך לפיתוח תחושת הובלה עצמית ואחריות אישית.
רכישת כלים לפיתוח תחושת מסוגלות, ובהם ויסות עצמי, אינטראקציות חברתיות, תקשורת עם מבוגרים, התנהלות בחיי היומיום, וחיים במסגרת קהילתית ובטבע.
מפגש כן ומעמיק עם העצמי, הכולל הכרה בחוזקות לצד התמודדות עם קשיים ואתגרים.
חיזוק ופיתוח הזהות האישית, לצד חיבור לזהות היהודית ולמדינת ישראל.
פיתוח יכולת לקחת אחריות על העצמי ועל הבחירות האישיות, בעבר, בהווה ובעתיד, תוך בניית תוכנית אישית ומטרות חיוביות להמשך החיים.
יצירת קול פנימי נוסף ובריא, קול חיובי ונורמטיבי, המתווסף לקולות הקיימים ומסייע בקבלת החלטות ובהתמודדות עם אתגרים.
פתיחת האפשרות לחלום ולהגשים, או לפחות להימצא במרחב שמכיר בזכותו של כל אדם לחלום ולשאוף למימוש עצמי.
יצירת חוויות משמעותיות של שמחה, חיות ואושר, המותירות חותם רגשי ומרחיבות את מנעד האפשרויות הנתפסות לחיים מספקים.
חיבור מחודש לחיים בבית, למשפחה ולקהילה, באופן אישי, מאפשר ומצמיח, ו/או ליווי ותמיכה במסגרת המשך חיים ולימודים בישראל.

למי התוכנית מתאימה

נער או נערה העונים על אחד או יותר מהמרכיבים עשויים להתאים להשתלבות בתוכנית:
הערכה עצמית נמוכה מסיבות שונות: לקויות למידה, דחייה חברתית, מוגבלות פיזית בתנועה או דיבור, בעיות פסיכולוגיות או רגשיות ותחושת כשלון חוזרת.
בעיות וקשיים במשפחה הגרעינית: ויכוחים עם ההורים, קושי בקבלת הסמכות ההורית, הימנעות מתקשורת עם ההורים או שהתקשורת אלימה וגסה.
סף תסכול נמוך: קושי להתמודד עם אכזבות וכשלונות ביום יום, התנהגות אימפולסיבית, ונדליזים, נשירה מבית הספר בצורה גלויה או סמויה, קושי לנהל מערכות יחסים עם בני גילם, תוקפנות מילולית ו/או פיזית ושימוש לא קבוע בחומרים משני מצב רוח.
בעיות חברתיות: בני נוער הסובלים מיחסים שליליים עם חברים, בדידות חברתית, כישורים חברתיים לקויים וקושי לקרוא את המפה החברתית, נגררות לדפוסי חברות שליליים.
קשיי למידה שונים: דיסלקציה, הפרעות קשב וריכוז וקשיי למידה אחרים המביאים לחוסר מוטיבציה בלימודים, תחושות כשלון בתחום הלימודי, התנהגות אימפולסיבית בתחומי בית הספר, הפרעות חוזרות בכיתה, היתחלות ומניעה מכניסה לשיעורים בגלוי או בחשאי.
השפעות המחשב והאינטרנט: צריכת מחשב ואמצעים טכנולוגיים באופן תכוף ומדאיג אשר מונע מגע אמיתי עם בני גילם וסביבתם.
קשיים הנובעים ממשבר אישי או משפחתי: שינוי מקום מגורים, קשיים כלכליים, הזנחה, גירושין, תאונות, ארוע קשה שעבר על אדם אהוב כגון מוות או מחלה.
בני נוער המשתמשים שימוש מזדמן באלכוהול, סמים ו/או חומרים אחרים משני מצב רוח במפגשים חברתיים או לבד. לא התמכרויות.
התנהגות מינית שאינה תואמת גיל או הפקרות מינית, שאלות של זהות מינית.
זהות אישית: שאלות וקשיים המוצפים סביב שאלת הזהות האישית בתור יהודי/ישראלי ושאלת הקשר לעם היהודי ולארץ ישראל.

למי התוכנית אינה מתאימה

בני נוער עם ניסיונות אובדניים תכופים ופעילים.
היסטוריה של עבירות מין.
אשפוז פסיכיאטרי – דורש בדיקה מעמיקה ואולי זמן על תנאי.
התמכרות לחומרים משני מצב רוח.
עבר פלילי.

בגלל אופי התכנית ישנם מצבים רפואיים שאינם מאפשרים השתלבות בתכנית – חשוב לבדוק כל מקרה לגופו מול סגל התכנית.

מצבי סוכרת.
מצבי אלרגיה מסויימים.
בעיות לבביות מסויימות.
מצבי אסטמה.

הפרעות אכילה בהתאם לעומק ההפרעה.

תאוריות העבודה

נפש חופשית Free Spirit הינה תכנית טיפולית-חינוכית ייחודית להעצמה, פיתוח יכולות של עצמאות, התמודדות והגשמה עצמית. ייחודה של התכנית הוא האתגר שבבחירה. עשייה וגיוס מוטיבציה מתוך הבנת החוזקות, הקשיים והמטרות להמשך. התכנית שמה לה למטרה לעזור לבני נוער מהתפוצות המתמודדים עם קשיים בתחומים שונים של החיים לגלות ולבנות את ארגז הכלים המתאים למאפיינים שלהם ולהמשך הדרך בחיים האמיתיים. אנו עוזרים למשתתפים בתכנית לעשות מעין "איתחול מחדש" לחיים שלהם, בניית תחושת הערך, המסוגלות והאומץ לחלום.
התכנית מבוססת על 4 אבני יסוד שנתייחס אליהם בקצרה כאן ונרחיב על אופן ההתייחסות אליהם בדרך העבודה הפרקטית שלנו:
מתבססים על הגישה ההומוניסטית.

יצירת חוויות הצלחה ותחושת מסוגלות בשדות שונים ומגוונים של החיים -

יצירת פרויקטים אישיים וקבוצתיים שלא דורשים ידע מוקדם - נגרות, גינון, בישול, אומנות ועוד.
שימוש בטבע ככלי טיפולי ייחודי ומעצים - סיורים חד יומיים, מסעות אתגריים ושייט.

2. שייכות וקשר

ביסוס קשר מיטיב ותומך עם מבוגרים שהם אנשי הצוות בתכנית.
יצירת קהילה - שיחות, פעילויות והחלטות משותפות על מנת לייצר תחושת שותפות ושייכות. קהילה קטנה בתוך קהילת הקיבוץ והקהילה הישראלית.

3. אוטונומיה- דרך ה- CBC, עצמאות, היכולת לבחור, החשיבות לאתגר את הבחירות שלי, לאתגר את הדפוסים, ללמוד גם להכשל ולקום מזה ולא פחות חשוב מזה ללמוד להצליח ולא להבהל מזה.

4. משמעות- יציקת משמעות לחיים שלי. יצירת תחושה שלקיום ולנוכחות שלי יש משמעות בעיני אחרים וגם משמעות פנימית בעיני עצמי.

בתום התהליך המשתתפים ישובו למשפחותיהם ולקהילתם עם כלים מתאימים וחזקים יותר להתמודדות מוצלחת במשימות החיים הניצבות בדרכם.

איך זה קורה? החינוך והטיפול

התכנית משלבת את מרכיבי החינוך והטיפול זה בזה באופן משלים. חיי הקבוצה הם האלמנט החזק ביותר בתהליך, דרך החוויות אותן עוברים המשתתפים, כולל ימי שיא בשטח, סדנאות וכמובן חיי היומיום. הלמידה לרוב היא התנסותית, דרך הדוגמא האישית שנותן הסגל המלווה, הדרישות ההתנהגותיות ומתן הכלים הדרושים להתמודדויות המגוונות מחד והעיבוד של החוויות הללו באופן אישי וקבוצתי מאידך. כל חוויה ואירוע הם הזדמנות ללמידה וכל משתתף יטופל במפגשים אישיים וקבוצתיים במקביל. המעשה הטיפולי קורה תוך כדי החיים ובכל מרכיב שלהם.

השימוש בשטח המאתגר כבסיס ללמידה, לצמיחה ולטיפול הוא עצמתי ומזרז תהליכים. שם החיבורים לטבע, לעצמי ולקבוצה מקבלים מיקוד חדש וחזק במיוחד. רכישת מיומנויות קונקרטיות חדשות מגבירה את תחושת המסוגלות, וההתמודדות עם האתגרים בשטח נותנת לגיטימציה לקושי ולכאב גם ברמה הרגשית. דרך אלו אנו לומדים וויסות מתוך הכרות ומסוגלות במקום פחד וביקורת עצמית.

ההצלחה המשמעותית ביותר של התכנית הנה בחיבור חדש ואמיתי לתחושה עמוקה וכנה של ערך עצמי. תחושה זו היא המאפשרת חזרה הביתה בסיומה של התכנית לחיים משופרים וחיוביים בסביבת המשפחה, החברים והלימודים.

המרכיב הטיפולי

חשוב להבין שהמרכיב הטיפולי נמצא בכל מקום במהלך היום יום שלנו עם המשתתפים. אין בתכנית הגדרה של שעה טיפולית קבועה מתוך מחשבה שהטיפול קורה תוך כדי עבודה. המטפלים שלנו נמצאים עם המשתתפים בפעילויות השונות וכך יכולים לצפות בהתנהגויות ואז לשקף אותן בשיחות עם המשתתפים. העבודה הטיפולית שנעשית תוך כדי בישול, שיחה קבוצתית, מסע או סתם בישיבה משותפת סביב המדורה היא חשובה ומשמעותית ואנו מנסים לתפוס ולעשות שימוש ברגעים האלו על מנת לקדם את המשתתף ולבנו מערכת יחסים שתאפשר שינוי במקומות הנדרשים.

מעבר לכך, כל מדריך בכל שיחה פעילות וזמן משותף עם המשתתפים הוא חלק מתהליך של תיקון ולמידה עבור המשתתף. תהליך של בניית קשר, מתן אמון, בדיקת היחסים וכו' הם מרכיבים מאוד משמעותיים בדרך שאותה עושה כל משתתף.

למידה מובססת פרוייקטים - חווית הצלחה

אחד מבסיסי החשיבה שלנו על התפתחות, העצמה ותיקון הוא החלק של העשייה היום יומית שיש בה פיתוח של יכולת המסוגלות ותחושה של רכישת חוויות הצלחה. חשוב שבפרויקטים שלנו תהיה תחושה של הישג. התמודדות עם משהו שלא בא בקלות מידי אבל מסתיים עד הסוף ויוצאים ממנו עם תחושה של הצלחה. מרכיב משמעותי שמאפיין הרבה מהמשתתפים שלנו הוא תחושת כישלון מצטבר אשר גורם לוויתור מראש, קושי להתמודד עם הצלחות, התבוססות בתחושה של חוסר מוצלחות. התיקון לחוויות האלו הם רכישת חוויות הצלחה. הדבר היפה בחוויות הצלחה הוא היכולת להעביר את היכולת להתמודד ולחוש ערך רב יותר משדה עבודה אחד לשני. למשל, בניית ספסל מעץ מחומרים ממוחזרים כשבסיום העבודה התוצאה מועצמת ומדוברת יכולה להתחיל לזרוע זרע של הגדלת הביטחון העצמי גם בשדה הלימודים או היחסים.

חוויות ההצלחה יכולות להיות מרובות ובתחומים שונים כמו: חוגים, בישול, בנייה של מערכת יחסים, ההתמודדות עם השטח, שייט ועוד.

התיאוריה CBC - Challenge by choice

המשתתפים שלנו צריכים להגיע אלינו מתוך רצון וככה חלק מהתהליך שלהם מתחיל כבר בבית או במסגרת שממנה הם באים. יש משהו מכין וחשוב בהתכווננות כבר מהבית למעבר לתרבות אחרת, רחוקה מהבית ושם בעצם מתחיל התהליך.

הבסיס של CBC ממשיך גם בדיבור עם המשתתפים שמגיעים לתכנית תוך כדי ההתנהלות היום יומית כשעניין הבחירה משחק מרכיב חשוב מאוד בהתנהלות שלהם. הבחירה לקום בבוקר, לעבוד, לבחור פרויקט, לעבוד על מערכות יחסים, לשאוף לשינוי – כל הדברים האלו ועוד חייבים להיות תוך כדי בחירה יום יומית כמעט. כשהדברים קורים המשתתף יודע שזו הייתה הבחירה שלו ולכן הוא מתחזק מהבחירות החיוביות שלו שהובילו לעשייה, שינוי ופידבק חיובי מהסובבים אותו.

מרכיב השונות

כל משתתף הוא שונה. כל איש צוות הוא שונה. בעולם האמיתי יש שונות רבה בין מרכיבים שונים ואדם צריך ללמוד ולדעת להתמודד עם השונות הזו. השונות, כאשר לא מכבים אותה ומאפשרים לה להיות נוכחת, מביאה איתי גם המון עושר ויצירתיות לתהליכים השונים ולמסגרת. למרות הבלבול שהדבר יכול ליצור לפעמים חשוב לנו לתת מקום לדרכים השונות שאנשים שונים רואים בעיה או דילמה מסוימת וגם הדרכים השונות לפתור ולהתמודד עם דברים. איש צוות לא צריך לשנות את עצמו, את מי שהוא ומה שהוא מאמין בו כדי להתחבר למשתתף מסוים או כדי שדעתו תישמע ותהיה גם הקובעת. יש משהו משחרר ביכולת להיות אתה ולהבין שאם פעלת מתוך רצון טוב ומחשבה תחילה אז כמעט ואין עניין של לעשות טעות ולשלם עליה מחיר אלא יותר מקום ללמידה והתפתחות לגבי מה מתאים למשתתף ספציפי בזמן ספציפי.

באופן דומה גם ההתייחסות לתהליך של כל חניך מאוד ממוקדת בו, בצרכים וביכולות שלו תוך כדי מחשבה על מה הצעד הבא/המקום הבא עבור כל אחד מהחניכים שגם לכך יש השפעה על התהליך שאותו הוא עובר ומה מטרותיו.

המרכיב הישראלי- ישירות, מעל פני השטח, דרישות

העובדה שבסיס התכנית נמצא בישראל נותן יתרון גדול, כמובן, מול הקהל היהודי/ישראלי ברחבי העולם. ישראל היא בדיוק מה שהמשתתפים שלנו צריכים. הם מגיעים לישראל ומרגישים מאוד רצויים. מרגישים את החום, הקרבה והדאגה סביבם. למשתתפים הסובלים מבעיות הקשרות ישראל מייצגת מקום של חיבור שבקלות אפשר להרגיש שייך אליהם.

אצל משפחות רבות ישראל נתפסת כמקום של ריפוי, הזדמנות וקודש. התכנית ומטרותיה מתאימה גם לתמה של "תיקון עולם" שהקהילות בארה"ב מאוד מחוברת אליה. בנוסף, יש יתרון לישראל וישראליות גם בתהליך החינוכי הטיפולי. הרעיון של החום והישירות של התרבות הישראלית יוצר פתיחות ונוחות אצל המשתתפים הבאים מתרבות אחרת ורחוקה. הדיבור הישיר מאפשר תהליכי שינוי אמיתיים יותר ומהירים יותר.

קשרים ויחסים

קשרים ויחסים הם מרכיבים חשובים ביותר בבניית קהילה חזקה. במהלך מסע הקליטה אנחנו מתחילים בבניית מערכת יחסים קרובה ופתוחה עם אנשי הצוות במסע ועם המשתתפים האחרים אם קיימים. אנחנו משקיעים מאמץ רב בבניית מערכות יחסים שמבוססות על אמון ויושר.

שאר המרכיבים הטיפוליים עוזרים לנו לבסס את היחסים. השונות שעליה דיברנו מאפשרת לכל משתתף למצוא את איש הצוות שנכון עבורו ליצירת קשר. כאשר מתחילה מערכת יחסים יותר קל להעביר את המסר של הבחירה CBC . האמון בקשר מאפשר למשתתף לקבל את הרעיון הזה ביתר קלות.

כאשר מדברים על מערכות יחסים מדברים גם על הקבוצה כמובן. יש לנו מפגשים ושיחות קבוצתיות לפחות 4 פעמים ביום. חלק מהמפגשים כיפיים וחלקם עמוקים. אנחנו מנסים לאפשר לכל אחד להרגיש בטוח יותר בסביבה החברתית על ידי סוגי פעילויות שונות הדורשות נקודות חוזק שונות. הסביבה הפתוחה והלא שיפוטית שהצוות מביא אתו משפיעה על הדרך בו כל משתתף רואה את עצמו ואת החברים שלו בקבוצה.

רבים מהמשתתפים שלנו מגיעים עם טראומה כלשהי שקשורה ליחסים וקשרים וזו דרך ארוכה ולא פשוטה להגיע אליהם בלי להפחיד אותם מידי ומבלי שהרצון להרוס את היחסים יגבר על הרצון לתיקון. כאשר מתחילות הבדיקות של רצינות הצוות והאם יקבלו אותי כמו שאני אנו מצפים מהצוות להיות מכיל ומבין ולמצוא את הדרך שהקשר לא יהרס אלא יתחזק.

גם כאשר נראה שמשתתף רוצה להרוס איש צוות או את הקשר איתו חשוב לזכור שהוא זקוק לאיש צוות חזק ומבין שיצליח להכיל אותו ואת הדפוסים שלו.

אנחנו מבינים שמערכת יחסים קרובה, פתוחה אשר מבוססת על אמון הם צעד משמעותי מאוד להחלמה ושינוי. לפעמים מספיק אדם מבוגר אחד אשר יאמין...

תהליכים מקבילים

אחד מהכלים בעזרתם אנו בודקים את מצב הקבוצה ומה נדרש לה ברמה התהליכית הוא ניתוח דרך תהליכים מקבילים.

בראייה שלנו התהליך המקביל עובד לשני הצדדים – כאשר הצוות מקרין החוצה חברות, עשייה, ישירות וכו' זה מה שהמשתתפים שלנו יקלטו ובצורה הדרגתית יחקו את המאפיינים והדפוסים האלו לתרבות הקבוצתית שהם יוצרים בקבוצת השווים שלהם. באותו אופן כאשר אנחנו רואים דפוס קבוצתי של כעס, חוסר מוטיבציה, קושי לדבר בצורה ישירה וכו' כדאי, בין היתר, לבדוק את מצב הצוות באותם הקשרים ומאפיינים. החשיבות בבדיקה הזו היא במודעות למצב הצוות שמשפיע על מצב הקבוצה והאפשרות שאת השינוי הנדרש אפשר להתחיל בעבודה על שינויים בצוות אשר ישפיעו בצורה תהליכית על השינויים הנדרשים בקבוצה.

בחינת תהליך מהאידיליזציה ואחורה

באופן כללי כאשר עולות שאלות תהליכיות או קביעת מטרות אנחנו מנתחים את התהליך מהתוצאה הנדרשת/מצופה ואחורה.

לדוגמא,

כשאנו חושבים על סוגיית הטלפונים הניידים הבדיקה תתבצע באופן הבא –

התוצאה המבוקשת – בעולם האמיתי רוב המשתתפים יהיו עם הטלפון שלהם ברגע שיסיימו את התכנית ולכן אנו רוצים לשפר את היכולת להתנהל עם הטלפון בצורה מווסתת שלא פוגעת במשתתף מבחינה חברתית, מקצועית, לימודית וכו'.

שלב 3 – הטלפון ברשות המשתתף כל הזמן עם התניות שאין שימוש במועדון, בזמן שיחות, עבודה וכו'. באופן כללי, נדרש מעקב של הצוות לגבי וויסות השימוש ועמידה בכללים. משתתף שהתחושה לגביו שזה "לא עובד" נכנסים איתו לשיח על מנת לנסות ולהביא אותו להבנה איך הטלפון פוגע בו ובתהליך שלו. בשלב הזה ניתן לעשות הלוך ושוב עם משתתף ספציפי לגבי זמן הטלפון והשימוש בו.

שלב 2 – המשתתפים מקבלים את הטלפון לזמן רב יותר ובמקביל נערך שיח עם המדריך האישי לגבי השפעת השימוש ומה נדרש מהם על מנת לעבור לשלב הבא. מול חלק מהמשתתפים נבנה חוזה שימוש בטלפון עם קווי הגדרה ברורים.

שלב 1 – הטלפונים נמצאים בחדר הצוות מלבד פעמיים בשבוע למשך כשעה שהמשתתפים מקבלים אותם. השלב הזה נמשך בדרך כלל כ-3 שבועות.

באופן כללי, התהליך שנעשה מול השימוש בטלפונים הוא מאוד פרטני אבל אנחנו מגלים שלא פעם זה נושא שלא פשוט ליצור בו את המדרג ועל מנת שהדבר יעשה בצורה נכונה צריך להיות מאוד עקביים עם ההחלטות שמתקבלות בצוות והאמירות מול המשתתפים.

לעיתים בתוך השלב הראשון יהיו משתתפים שיתקשו להחזיר את הטלפון או לתת אותו מלכתחילה. במצב הזה נמשיך להעביר מסר שזה לא לגיטימי, ננסה לצמצם את השימוש בטלפון ונמשיך להפעיל לחץ מתון בלי לפגוע בזכויות או להעניש על כך. המסר בגדול – דווקא אי ההחזרה של הטלפון והיכולת להתיישר לפי הכללים מלמדת אותנו עד כמה את/ה נזקק לעזרה בוויסות ובניהול של השימוש בטלפון ולכן הסירוב עובד בעצם נגדך בסופו של דבר.

ניהול משמרת

השגחה-

רולינג אדמישיין ובכלל קבוצות עם משתתפים חדשים הנוכחות שלנו צריכה להיות מלאה.

החבר'ה של האינטרנשיפ יכולים להיות גם לבד.

בפועל זה אומר שאם יש רק אחד במשמרת אי אפשר לצאת מהמתחם ולהשאיר אותם לבד ובכלל לשים לב אליהם יותר.

דגש עוד יותר גדול עבור משתתפים מתחת לגיל 18.

נעילת משרד, כספת וארון תרופות

זמן משמרת-

זמני המשמרת- אם לא ציינו אחרת 08:00-16:00 ו- 15:00-23:00

החלפות ושינויים יכולים להתבצע בין אנשי הצוות אם יידוע של צחי/מנהל פרויקט - הפחתה ברמת ההשגחה באישור מקדים ולא רק יידוע

הכנת אוכל-

יש תקציב קבוצתי לאוכל לארוחות וכו' - המפתח מחושב לפי 70 ש"ח לאדם ליום - לוקח בחשבון 2 אנשי צוות בארוחה בממוצע - לא תוספת לתקציב

האוכל, ההכנה והניקיון הם מרכיב חשוב בתהליך - הקפידו על תיכנון, ביצוי וקיפול. הארוחה עצמה פלטפורמה לדבר על איפוק, שפת דיבור ותכנים מסביב לשולחן.

כללים ונהלים-
אין טלפונים במועדון כולל אותנו. לא להתפשר. מוזיקה שישימו במחשב.

עישון רק בפינת עישון מאחורי המועדון

מחוץ לתחום:

אלכוהול וסמים

שתייה קלה

הליכה לתחנת דלק

סיכומי משמרת-

נציג ממשמרת לעשות סיכום בסוף המשמרת כדי שיהיה רלוונטי

דיווח מיידי שלא ניתן לשיקול דעת-

אירוע אלימות

אלכוהול וסמים

אובדנות/פגיעה עצמית

כל נושא אחר שמרגיש לכם שדורש התייחסות מיידית.

ניהול משמרת -

צורות שונות של ניהול והכנה למשמרת על פי האדם שמנהל את המשמרת.

אנחנו ההורים של המשמרת שאנחנו נמצאים בה.

אחריות -

הכנה לפני משמרת

תקשורת בתוך המשמרת

התוכן

התמקדות במשתתפים מסוימים

מה אופי המשמרת שאני נכנס אליה- סופ"ש, לפני מסע, אחרי מסע

סיכומי משמרת

נוכחות במועדון

הכניסה למשמרת בנוכחות ובביטחון. שמחה על הזמן המשותף שלנו. ניצול של הזמן במחשבה משותפת.

לבוא ולהנות מהמשמרת. מייצור הקשרים. דמות של השראה לעשייה.

הצ'ק ליסט של מנהל משמרת

תכנים

אוכל

השתתפות בפעילויות ושיחות

תרופות

רפואי

קניות

טיפול במשברים תוך כדי המשמרת

צפי קשיים והתנגדויות

לקרוא סיכומים ולהבין מי ומה

העברת משמרת

תקשורת בין הצוות לגבי הגישה למשמרת

שיחות אישיות

פעילויות מדריך

תכנים עם ערך מוסף - הכנה ללו"ז קדימה

השקעת אנרגיה וזמן בתיכנון של פעילויות המדריך - חיבור לשאר התכנים הקבוצתיים.

פעילות מדריך מוחזקת ושומרת מסגרת.

סוגי מטרות -

מטרה חינוכית - פעילות של בניית תקציב למשל

צורך טיפולי- הבעת רגשות

דינמיקה קבוצתית- הכרות והכרות עומק

תכנים שקשורים לשלב הקבוצתי ולדינמיקה הקבוצתית העכשווית.

עם מה הקבוצה מתמודדת.

הגברת הסמכות והמקצועיות דרך העשייה והפעילות שאנחנו מעבירים. העברת והבאה של תוכן אישי לקבוצה.

בסופו של דבר לייצר מצב שהמשתתפים לוקחים חלק ביצירה ועשייה של פעילות שמועברת לקבוצה- למידת תיכנון, אחריות, עולמות התוכן שלהם, עצמאות, עמידה מול קבוצה, ביטחון עצמי, חרדת קהל וחרדה חברתית.

פרקטיקה -

בשבועות של שגרה יש משהו כמו 2 פעילויות מדריך.

אפשר לחלק לקבוצות ולעבוד עם חצי או שליש קבוצה.

להבין את אופי הפעילות כדי להכין את הסטינג בהתאם.

הרעיון שבסופו של דבר יהיה מאגר של פעילויות שיחולקו לפי השלבים השונים של הקבוצה ולתכנים ספציפיים שקשורים לדינמיקה קבוצתית.

לשים לב שהפעילות מדריך היא חוויתית ויש בה אלמנטים של משחקיות, שיחרור, כיף וכו'- לא עוד שיחת יום.

הפעילויות יכולות להיות קשורות ללוז השנתי - חגים, סיורים.

עיבוד של הפעילות - לחשוב על האופציה שעיבוד ייכנס לשיחת סיכום.

שיחות קבוצה

השלבים של השיחה -

מה היה לנו היום
שאלת סבב
מה קורה אחר כך? מחר?

מה המסר שאני רוצה להעביר בשיחה- על מה אני רוצה לדבר?
מטרת השיחה הספציפית

הצגת הרעיון הכללי –-> מה המתחים, קשים, דילמות שעולות —-> מה החיבור של הדברים למשמרת

ולידציה > נורמליזציה >

מטרות השיחה:

מקום לכל אחד לדבר-לשמוע את כולם

לעבד קונפליקטים

דינמיקה קבוצתית

התייחסות לאירועים במהלך היום

תכנים לפי תקופות ושלבי הקבוצה

חיבור ביניהם - דינמיקה

התבוננות פנימית

חיבור שלהם והבנה של התמה

עוגן במסגרת

שיח על מוטיבציה, וויסות רגשי

יכולת הקשבה

רפלקציה

הזדמנות לעלות תכנים לא מדוברים

היתרונות לצוות בשיחות - עמידה מול קהל, מקצועיות, קשר, להביא את עצמי ואת העולם שלי
כשמישהו לא משתף
נוכחות של כולם
מיכל בטוח - התנהגות, סמכות
הכנה לשיחה - עצירה לפני…
סטינג - זה צריך להיות שונה מישיבה רגילה במועדון

מבנה כללי:

הצגה של הרעיון (הצגת הקונספט הכללי, ואם קיימים מתחים, עדיף עם חיבור למשמרת, )

דוגמאות (נורמליזציה והבנה של הרעיון, אפשר דוגמא אישית)

שאלה (חדה וברורה)

סיכום (קצר, משפט או שניים, ה"שורה התחתונה")

מטרות לשיחת סיכום:

1) התבוננות אישית -

נתחיל בנושא עליו אנחנו רוצים להתבונן, נסביר קצת על הרעיון, ואם יש בו מתחים מסוימים. לאחר מכן ניתן דוגמאות שמטרתן הינה נורמליזציה והבנה של הקונספט. ואז נשאל את השאלה שצריכה להיות ברורה וחדה. מטרת השאלה במקרה הזה, תהיה לגרום למשתתף להתבונן על התנהגות/רגש/מחשבה אשר קורת אצלו בצורה אוטומטית, כי כנראה שירתה אותו בעבר, אך כיום היא אולי כבר לא מתאימה. כך שברגע שנהיה מודעים אליה, נוכל באמת לבחור. (ההפך ממניפולציה..........). רצוי שזאת תהיה שאלה חיובית, או עם אוריינטציה לפעולה. לדוגמא (לשבוע הראשון): מה הייתי רוצה שיחשבו עלי כשפוגשים אותי פעם ראשונה.

2)דינמיקה קבוצתית -

כשאנחנו רוצים "לשים על השולחן" דינמיקה קבוצתית מסוימת. תחילה ניתן הקדמה של הסיטואציה החברתית ונשים אותה בתוך הקונטקסט היותר רחב, גם עושה נורמליזציה וגם עושה קצת סדר בראש ויישור קו לכולם. אחרי

זה מסבירים על המצב בקבוצה אבל בלי לשפוט וממקום שבאמת מצליח להבין את כל הצדדים. לבסוף נשאל שאלה עם מספר אופציות עיקריות: 1) הסתכלות על עצמי בתוך הסיטואציה, לדוגמא: איזה שותף לחדר הייתי רוצה להיות. 2) הסתכלות על האחר בתוך הסיטואציה, לדוגמא: מה חשוב לי בשותף לחדר. בסעיף זה גם נכנסת האופציה של שאלות שאומרים על זה שלידי. אופציה זאת יכולה להיות מדהימה אך הסיכון שלה הוא שזה ילך למקום של האשמה וניצול הזדמנות "להכנס במישהו". לכן אנחנו נעדיף בד"כ שמה שנגיד לשותף יהיה חיובי (תודה/משהו שאני מעריך). ניתן לאתגר את השותף במשהו לא לגמרי חיובי אבל אז חייבת לבוא הקדמה מפורטת שמסבירה שאנחנו משקפים (ז"א נותנים מראה למישהו בלי לשפוט) וזה מצריך בגרות ואינטימיות מהמעגל 3) הסתכלות על הקבוצה, לדוגמא: משהו שהייתי שמח שהיינו שמים עליו דגש כקבוצה.

3) היכרות -

היכרות יכולה להתחלק לשני חלקים עיקריים: 1) היכרות שטחית (של ירח דבש). במקרה כזה נשאל דברים מצחיקים, קלילים וחיוביים. לדוגמא: מה היית עושה עם מיליון דולר, איזה כוכב קולנוע היית רוצה שיהיה מדריך פה. 2) היכרות יותר מעמיקה. שאלה מסוג זה מצריכה יותר אינטימיות ומתאימה למעגלים שיש בהם יותר אנרגיה וקשב (לא אחרי יום ארוך נגיד). המבנה של השיחה יהיה מאוד דומה למה שדיברנו עליו בהתבוננות אישית, רק שהמטרה תהיה יותר שיתוף של הקבוצה. אנחנו בעצם רוצים ליצור פה תמיכה של הקבוצה בשיתוף של משהו אינטימי וקשה. במידה ונצליח זה יכול להיות גורם כח חזק מאוד! לדוגמא: מה הכי אתגר אותי בשבוע האחרון ומה היה יכול לעזור לי/ משהו שרוב האנשים לא יודעים עלי.

שטח טבע ואתגר
פעילויות שטח מאתגרות / פעילות ים

אחד הכלים המשמעותיים לשינוי העמוק שעוברים החניכים זו היציאה לפעילות שטח מאתגרת. במהלך התכנית נצא לשלוש פעילויות שטח אשר יהוו קפיצת מדרגה מבחינת התהליך הטיפולי, מציאת הכוחות האישיים ויצירת גיבוש קבוצתי. אורכה של כל פעילות כ- 5 ימים והן מובלות על ידי טובי המומחים בארץ לתהליכי טיפול בשטח.

פעילות השטח מבוססת ומחזקת את גישת הכוחות עליה מתבססת התכנית: על פי גישה זו לכל אדם ישנם כוחות המאפשרים לחיות, להתמודד ולבנות את החיים. ההתייחסות אל המשתתפים תהיה בעיקר דרך הכוחות הנראים והפוטנציאליים ולא דרך הניסיון לחזק מקומות הנתפסים כחלשים. בהתאמה, בטיפול בשטח שמים דגש על מציאה ומיצוי של הכוחות והפוטנציאל של המשתתפים. השטח הוא מקום חדש, אשר לרוב המשתתפים אינו מוכר, וניתן להגיע בו להישגים חדשים ולבנות זהות חדשה. השטח נותן משוב מיידי ותורם לתחושת המסוגלות והערך העצמי של המשתתפים. פעילות זו מחזירה למשתתפים את האמון בעצמם ובסביבה, מתרגל אותם לשליטה פנימית, עצמאות, אחריות והתמדה.

מהי פעילות האתגר בשטח ?

פעילות השטח האתגרית מורכבת ממרכיבי שטח שונים שניתן להגדירם בשלושה תחומים:

פעילות שטח קיצוני. פעילות שטח רך. פעילות ים. פעילות סביבתית.

1. פעילות שטח קיצוני.

בפעילות זאת נכלול: הישרדות, ניווטים, משימות, פעילויות ים מורכבות.

תחום זה מאופיין בפעילות מאומצת נפשית ופיסית, פעילות לאורך שעות ארוכות על פני כל היממה

בתנאי מזג אוויר משתנים, בתנאי עמימות, תוך העלאת הרף בהתגברות על אתגרים ומשימות.

דגשים:

ביבשה: נשיאת משקל, תנאים טופוגרפיים קשים, גובה, משימות עצמאיות.

בים: צפיפות לאורך זמן, תנאי ים קשים, קור, עבודה בזרימה חזקה וכו'.

2. פעילות שטח רך.

בפעילות זאת נכלול טיולים בטבע (בסגנון של מסעות נודדים) ופעילויות שאינן קיצוניות בתווך הימי.

התחום מאופיין בשהייה בשטח כולל לינה וכלכלה, והדגשים הם לימוד, הנאה והכרת הארץ.

טיול או פעילות ימית בו מושם דגש על: הלימוד, ההנאה, התרגול והכרת הארץ.

בפעילות זאת אנו משיגים את שגרת השטח, אהבת הארץ , הסתפקות במועט תוך פיתוח כושר אלתור, חיבור בלתי אמצעי לאדמה, ללילה, לתנאי מזג אוויר שונים, לחבלי ארץ שונים כל אלה תוך נגיעה ולעיתים חיבוק במכלול ערכים כפי שמופיעים בערכי היסוד.

בים יכנסו לקטגוריה זאת מגוון פעילויות כגון: שחיית טלפיים, גלשני גלים, חסקה, קיאקים, מפרשיות (משלבים ראשונים בסנונית ועד הפלגה ביכטה), קורס צלילה, bodysurfing, שייט בנהר.

3. פעילות סביבתית.

תחום זה כולל פעילות של מס' שעות סביב הקיבוץ בתחומי הלימוד והפרויקטים השונים. זוהי פעילות שאינה דורשת רצף זמן ומאפשרת מיצוי נושא במס' שעות פעילות. בפעילות זאת נכיר באופן יסודי את הסביבה הקרובה מבחינה פיסית ואנושית זאת בצד זו.

בניית ערך עצמי – המפתח לשינוי חיובי.

פעילות שטח אתגרית תורמת לעושים אותה ובעיקר במקרה של נוער תרומה משמעותית ביותר במגוון תחומים הנוגעים ישירות לערכי יסוד בחיים בריאים ונורמטיביים.

התחום העיקרי ממנו יגזרו רוב הערכים האחרים הוא בניית ערך עצמי.

(תחושת הערך העצמי אצל נוער בסיכון פגועה, כך שפעמים רבות הנערים מרימים ידיים ומתייאשים כשהם מתמודדים עם אתגרים מכל הסוגים).

פיתוח ושיקום הערך העצמי יביאו בהכרח לשינוי משמעותי בהתנהגות הנער.

עבודת השטח מזמנת עמידה בלחצים נפשיים ופיסיים והחיבור ביניהם. סילוק עכבות וסטיגמות. (פחדים קמאיים). פיתוח כושר גופני.

הדיברות למדריך נפש חופשית

אתה יכול לעשות רק מה שאתה יכול לעשות!
אין כמו דוגמא אישית
שמשתתף מוציא עליך קוי סימן שהם מאמינים בך וביכולת שלך להתנהג אליהם אחרת ממה שהם רגילים כל חייהם
שמור על הגבולות שלך ועל המקומות מהם אתה מקבל אנרגיה ונטען
תהיה בתקשורת והקשבה לצוות שאיתו אתה עובד - תמיד נכון לקבל נקודת מבט נוספת
מותר וכדאי להגיד לפעמים… "תן לי לחשוב על זה…"
הרבה פעמים במרכז הקושי שלך או של המשתתף מצויה ההזדמנות
לא לפחד להודות בטעות ולהתנצל
השינוי וההתקדמות תלויים יותר בהם
תהיה אתה! תהיה שונה! תהיה בנוכחות מיטיבה עבורם
שיחות אישיות ועשייה משותפת זה הבסיס ליצירת קשר ולהובלת תהליך של שינוי
תהיה סקרן, צנוע ולא שיפוטי
חשוב להקשיב למה שמשתתף אומר אבל חשוב גם להקשיב למה שהוא לא אומר
אל תוציא עליהם את הקושי שלך - עשו להם את זה מספיק בחיים(מטען רגשי מצטבר)
אל תפסיק להאמין - אמונה במשתתף, אמונה בעצמך והרבה אמונה בתהליך

אחריות כמדריך אישי

כל מדריך בצוות מקבל אחריות על 1-3 משתתפים כתלות בגודל הקבוצה והצוות. את הציוות נעשה בדרך כלל בתחילת השבוע השני על מנת להתאים את החיבור.
אחריות של מדריך אישי כוללת:
שיחות אישיות פעמיים בשבוע לפחות- בדיקת דופק, הכרות עומק, קביעת מטרות ומעקב.
צרכים אישיים בסיסיים- היגיינה, סדר וניקיון, השלמת חוסרים(משחת שיניים, טמפונים וכו').
מעקב ושיקוף - שימוש בטכנולוגיות, סיגריות, זוגיות ומיניות.
מילוי דוחות (שבועיים/חודשיים/סיום תהליך) -במקרה הצורך
סקרנות וגילוי לדברים שהמשתתף אוהב לעשות ורוצה להתפתח בהם. דברים שרוצה להתנסות בהם.
הובלת תהליכים לימודיים - משימות לימודיות שהגיע איתן ותהליכי רישום/קבלה לשלב שאחרי.
הובלת תהליך האינטרנשיפס לאלו הממשיכים סימסטר ב' אצלנו.
הובלת דיון על המשתתף בישיבות הצוות וגזירת מטרות להמשך.
חגיגת יום הולדת.
התנהלות ומעורבות במצבי משבר קיצוניים וניהול תהליכים חיצוניים (מסע פרטני, חווה וכו').
תהליך הפרידה כולל טופס סיכום תהליך וטופס משוב של חניך על התכנית (תעודת סיום, מתנה, אמירה בטקס).
המשך תקשורת יזומה חודשיים לאחר העזיבה ובהמשך בתלות בקשר שנוצר ובצורך

אבני היסוד ותרבות קבוצתית

התרבות הקבוצתית ואבני היסוד של נפש חופשית הם בעצם דרך ההתנהלות שלנו בתוך הקהילה.
הקהילה שלנו כוללת את צוות העובדים, המשתתפים וגם אורחים שנקרים בדרכנו לזמן קצר או ארוך יותר.
תרבות קבוצתית נמצאת במרחב המשותף של חברי הקבוצה ומייצרת יישות הגדולה מסך חלקיה.
היא בנויה ממאפייני התקשורת ומערכות היחסים הבינאישיים בקבוצה, מאוסף ההתנהגויות האישיות והחברתיות שמייחדות אותם ומהבנות מדוברות ושאינן מדוברות בקבוצה.

רצוי לעשות את הדיון של אבני היסוד עלהים מושתת התכנית והתרבות הקבוצתית פעם ב- 3-5 שנים.
בדיון על כך רצוי לשאול 3 שאלות בסיס -

1) איזו תרבות קיימת היום?
2) מה היא התרבות האידיאלית לטעמנו?
3) איך אנחנו מגיעים לאידיאל?

חלק ממאפייני התרבות הקבוצתית/ארגונית -

תקשורת מקצועית
שפה מקצועית, ארגונית - מושגים משותפים והבנה גם דרך תקשורת לא מילולית
תקשורת בין אישית
תקשורת עם המשתתפים ברמה הפרטנית והקבוצתית
תקשורת חיובית - ביקורתיות פתוחה על מנת להבנות ולהתפתח
שגרה וטקסים- טקסי מעבר
שגרה

אבני היסוד שעלו בשיח הקבוצתי ועליהן מונחת התרבות הקבוצתית/ארגונית שלנו:

קידוש השונות - אנחנו אנשים שונים עם סדרי עדיפויות והסתכלות מגוונת על דברים. אנחנו שואפים להתמקצע בקבלה של השונות הזו ככלי מרכזי להתפתחות שלנו וליכולת לעבוד עם אוכלוסייה מגוונת ולתת לכל אחד את היכולת למצוא למי להתחבר.
העצמה - הקהילה שואפת להעצים את הפרטים שבה. לתת מקום לחוויות הצלחה, מסוגלות וגדילה של הפרטים בתוך הקהילה.
למידה, תיחקור ומשוב - המקצועיות מתעצמת דרך חקירה, למידה תוך כדי ואחרי אירועים ומתן משוב לעצמי ולאחרים בצורה כנה ומקדמת.
כוונה טובה- בחינה אישית וקבוצתית שדברים שנעשים ונאמרים, גם אם הם קשים, ציניים, הומוריסטיים נאמרים מתוך כוונה טובה ולא מרצון לפגוע או להנמיך מישהו אחר.
הומור - דרך חשובה להעביר מסרים ולהתמודד עם מצבים שלעיתים קשה לעכל אותם. שימת גבול ומחשבה היכן מתאים יותר ופחות, איך לא נעבר גבול לעבר הציניות היכן שלא מתאים ומחשבה על הכוונה הטובה מאחורי הדברים.
שיח ותקשורת בטוחה- הפרטים בתוך הקהילה צריכים להרגיש שיש להם את המקומות הבטוחים להביע את דעתם, מחשבתם והרגשות שלהם בלי שהדבר יפגע בהם או יחזור אליהם בדרך שתמנע מהם להביע את עצמם בחופשיות להבא.
הגשמת חלומות- הקהילה תשאף לאפשר הגשמת מטרות וחלומות פרטיים ומקצועיים על מנת להעצים, לתת תחושת משמעות ומסוגלות מתוך הבנה שכך הסביבה שלנו תהיה נעימה יותר ושמחה יותר.
לא מוותרים- לא מוותרים על עצמנו, לא מוותרים לעצמנו ולא מוותרים על האפשרות לקדם מישהו ולאפשר לו חיים בטוחים, בריאים ושמחים יותר.
צניעות וסקרנות- נשאף להגיע להכרות והעמקה אחד עם השני מתוך סקרנות לאחר ולדרך שלו ומתוך צניעות לידע שלנו על מה טוב ומתאים לאחר. הצניעות עובדת גם בכיוון ההפוך של לשמוע משוב או שיקוף בצניעות הראויה ללא ביטול של הדברים מראש.
שייכות, ביטחון ואהבה- אחת ממטרות הקהילה המרכזיות היא לתת לאנשים בה תחושה שיש להם מקום שייכות וביטחון שכמעט ואינו תלוי בדבר. תחושת האהבה שמתקבלת היא כלי מרכזי בטיפול שלנו את האנשים. אהבה מוזכרת כמעט בכל טקס והתייחסות חיובית לתהליך שמשתתפים עברו אצלנו ככלי מרכזי ששונה ממקומות אחרים שהיו בהם ובעיקר כתחושה מאוד חזקה ומעצימה.
עצמאות ואחריות אישית ומקצועית - תחושת העצמאות והאחריות הן שילוב חושב מבחינתנו לכל פרט בקהילה. הרצון שאנשי הקהילה ירגישו עצמאיים, יוזמים ועם זאת באה גם אחריות רבה שהם צריכים לרצות ולקחת. השילוב של עצמאות ואחריות הוא אחד הכלים החשובים שאנחנו יכולים להעניק כאן. ההבנה שעצמאות אמיתית באה עם אחריות גדולה.
חיוך והנאה - כדרך חיים… לבוא בחיוך, להנות מהעשייה, מההצלחות, מהכשלונות ובעיקר מהדרך.
איך המאמן שלי היה אומר…אני שונא לראות אתכם מחייכים

קליטת צוות חדש
בחן את עצמך

תיאוריות העבודה שלנו
טיפול וחינוך תוך כדי החיים- תפקיד המטפל, איש צוות
למידה והתפתחות מבוססת פרויקטים
בחירה- CBC
השונות
המרכיב הישראלי
בחינת תהליך מהאידיאליזציה ואחורה
תהליכים מקבילים
צניעות וסקרנות
הורדה/הנמכה של שיפוטיות

ניהול משמרת/מסע/משימה
מקורות הסמכות והקשר שלי
יצירתיות והתאמת התהליך - איזון נהלים/גבולות עם גמישות/חוסר וודאות
מצבי משבר - טיפול והתמודדות
מיומנויות פרקטיות- הנחיית קבוצות, ניווט, ניקיון, בישול, התמצאות
תקשורת עם הצוות - העברת משמרת, דיווח בזמן אמת, דיווח אחורה
התייחסות למטען רגשי מצטבר של קבוצה, צוות ואיש צוות

תהליך טיפולי אישי
התייחסות חיובית מעצימה - כזו שאינה תלויה בדבר
גבולות/סמכות וקשר - בדיקת גבולות, התנגדויות, היקשרות
שיקופים
למידה ושימוש ביציאה מאזור הנוחות על מנת לצמוח
וויסות בין עומק ושיתוף לשחרור וכיף
כלים לקירקוע בשעת משבר

תהליך קבוצתי
שלבים התהליך הקבוצתי
הסתכלות פנימה והחוצה מהקבוצתי לפרטני והפוך

הכרות של המדריך עם עצמו
איזור הנוחות שלי
בקשה וקבלת עזרה
למידה מה שלי ומה פחות
מטען רגשי מצטבר- למידת הגבולות שלי, הנאה, משמעות
מה מקורות החוזק שלי - פרטני, קבוצתי, עשייה, תכנון וכו'
מגרש המשחקים